התיישנות – התביעה שהוגשה לאחר 16 שנה והתקבלה

• איציק היה רואה החשבון של רוני – איש עסקים שמשקיע הרבה מאד בנדל"ן. 

• בשנת 2003 – לפני 20 שנה רוני מכר לאיציק, רואה החשבון שלו, 50% ממניות חברה שבבעלותה היתה קרקע. בעלי המניות האחרים היו בנות הדודות של רוני שקיבלו את המניות בירושה מאביהן. 

• מכיוון שאיציק ורוני היו ביחסים עסקיים וחבריים, הם חתמו על הסכם קצר מאד, במסגרתו ציין רוני כי מס הרכוש על חלקו בחברה שולם. 

• לאחר שחלפו שנים רבות מאז רכש איציק את מניותיו של רוני בחברה, החליטו בעלי המניות בחברה לפרק אותה. מכיוון שמדובר היה בחברה שכל נכסיה היו מקרקעין, היה צורך להעביר את הבעלות במקרקעין על שמם של בעלי המניות באופן אישי. לצורך כך התבקש איציק להמציא אישור תשלום מס רכוש. 

• בשלב הזה איציק נדהם לגלות שלא רק שמס הרכוש לא שולם, הוא גם צבר ריביות והצמדות והגיע לסך של 200,000 ש"ח. איציק פנה לרוני וביקש ממנו לשלם את החוב לשטענת רוני בזמן המכירה שולם על ידו. 

• ואולם, לתדהמתו של איציק, רוני סירב לשלם את החוב, טען שיש התיישנות כי מדובר בחוב שנוצר לפני למעלה מ-7 שנים ושרק עכשיו איציק נזכר לפנות אליו בענין זה ושאיציק יסתדר בעצמו. הוא לא מתכוון להתערב או לשלם. 

• איציק הגיע אלי כשהוא טוען בפני טענה אחת –אני מרגיש נבגד, רוני שיקר לי ואני רוצה שרוני ישלם לא משנה כמה זה יעלה לי. 

• לפיכך, ולמרות הקושי בהגשת תביעה 16 שנה לאחר המועד שבו נוצר הנזק, כלומר, 16 שנה לאחר חיוב מס השבח, החלטתי ללכת יד ביד עם איציק ולהגיש תביעה. 

• גם במסגרת התביעה רוני טען להתיישנות. הוא אף הגדיל לעשות וטען שהחוב הוא חוב בכלל של החברה ולא שלו ושאי אפשר לדעת אם לא מדובר בחוב של יתר בעלי המניות מכיוון שהוא החזיק 50% בלבד. רוני הוסיף וטען שהוא שילם את מס הרכוש אבל בגלל חלוף הזמן נגרם לו נזק ראייתי ולכן הוא לא יכול להביא את האישור שמעיד כי הוא שילם את מס הרכוש. ואם בכך לא די,רוני אף הרהיב עוז וטען כי איציק היה רואה החשבון שלו והוא זה שהתרשל בכך שמס הרכוש לא שולם. 

• בתחילה, בית המשפט היה ספקן מאד, הוא הציע לנו למחוק את התביעה ולא הבין בכלל מדוע הגשנו אותה כנגד רוני באופן אישי. 

• אנחנו התעקשנו וטענו כי לאור מועד גילוי הנזק שהיה רק בשנת 2016 אין התיישנות. עוד טענו כי החוזה נחתם בין איציק לרוני באופן אישי, כי החברה היא בעצם תאגיד במקרקעין וככזה חוב מס הרכוש משויך לבעלי מניותיה ישירות ולא ניתן לנסות ולהתחמק מתשלום המס עקב הטענה כי מדובר בחוב של החברה וגם כי כשאיציק פנה לרוני וביקש כי יפנה לרשות המיסים, רוני לא עשה דבר,  עובדה המצביעה על כך שרוני ידע היטב כי לא שילם דבר כי לא שילם דבר, אחרת רוני היה פונה לכל הפחות לברר את הענין. 
  

בסופו של יום ולאחר חקירתו המוצלחת של רוני, בית המשפט קיבל את כל טענותינו, קבע שאין התיישנות לאור סעיפים 6 ו-8 לחוק ההתיישנות שמתחילים את מנין ההתיישנות ממועד הידיעה על עילת התביעה ופיצה את איציק רואה החשבון בסכום החוב למעט אלפים בודדים אשם תורם בגין כך שלא בירר בעת חתימת החוזה האם אכן אין חבות במס.