תחומי התמחות
לטיגציה אזרחית ומסחרית
מהי ליטיגציה (בעברית - התדיינות)?
מדובר במונח המתאר את אומנות הטיעון בבית המשפט.
ליטיגציה יכולה להתקיים בתחומי משפט שונים – בתחום האזרחי כגון תביעות כספיות או חוזיות המתנהלות בבית המשפט, בתחום המסחרי - סכסוך בין חברות, בין שותפים או בעלי מניות ועוד.
בישראל, בניגוד לארצות אחרות כדוגמת אנגליה, אין הבחנה או הפרדה בין עורך הדין הליטיגטור לבין עורך הדין שאינו כזה, למשל – עורך הדין המתמחה בעריכת חוזים מסוגים שונים אך אינו מופיע בבית המשפט.
הבחנה זו הינה חשובה ביותר שכן מעורך הדין הליטיגטור, ובענייננו – זה המייצג בסכסוכים ותביעות מסחריות ואזרחיות, נדרשות יכולות ומיומנויות שאינן נדרשות בתחומי משפט וייצוג אחרים. כך למשל, תחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית מוסדר באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי. תקנות אלה שונו בשנת 2018. מכיוון שהליטיגטור מייצג את לקוחו בסכסוך המתנהל או יכול ויתנהל בבית המשפט, עליו לדעת את התקנות על בורין שאחרת יכול וייגרם נזק ללקוח. בנוסף, תפקידו של עורך הדין הליטיגטור לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו של לקוחו.
לצורך כך, על הליטיגטור להיות חד מחשבה, חד אבחנה וחד לשון. עליו לדעת לשלוף במהירות את הטיעון המדויק והמנצח ברגע שבו הוא נדרש לכך, להבחין בחושיו מתי טיעוניו משפיעים על בית המשפט ומשכנעים אותו ומתי עליו להפסיק ולטעון אותם. על עורך הדין הליטיגטור לדעת לחקור עדים. לדעת אילו שאלות יש לשאול, מתי יש לשאול כל שאלה על מנת לקבל את התשובות הרצויות ולא פחות חשוב – לדעת מתי לא לשאול שאלות ואילו שאלות לא לשאול. שכן, לעיתים שאלה אחרת מיותרת עלולה לגרום לנזק ולפגוע בתיק. מעבר ליכולת ההופעה, השכנוע והטיעון, על עורך הדין הליטיגטור לדעת להתנסח אף בכתב בצורה שבה בית המשפט יבין במהירות את כוונותיו, לדעת ולעשות שימוש מושכל בפסקי דין שניתנו במקרים דומים ולהביאם לפתחו של בית המשפט וכן לדעת להתמודד עם טיעוני הצד שכנגד, לעיתים תוך זמן קצר ומבלי שיש לעורך הדין הליטיגטור זמן רב להתכונן לכך. עו"ד שירי כהן עוסקת בליטיגציה אזרחית ומסחרית משנת 2003, בעלת ניסיון רב שנים בתחום ותשמח לייעץ ולסייע לכם בכל הנדרש בתחום זה.
תביעות וסכסוכים אזרחיים ומסחריים
מהי ליטיגציה (בעברית - התדיינות)?
מדובר במונח המתאר את אומנות הטיעון בבית המשפט.
ליטיגציה יכולה להתקיים בתחומי משפט שונים – בתחום האזרחי כגון תביעות כספיות או חוזיות המתנהלות בבית המשפט, בתחום המסחרי - סכסוך בין חברות, בין שותפים או בעלי מניות ועוד.
בישראל, בניגוד לארצות אחרות כדוגמת אנגליה, אין הבחנה או הפרדה בין עורך הדין הליטיגטור לבין עורך הדין שאינו כזה, למשל – עורך הדין המתמחה בעריכת חוזים מסוגים שונים אך אינו מופיע בבית המשפט.
הבחנה זו הינה חשובה ביותר שכן מעורך הדין הליטיגטור, ובענייננו – זה המייצג בסכסוכים ותביעות מסחריות ואזרחיות, נדרשות יכולות ומיומנויות שאינן נדרשות בתחומי משפט וייצוג אחרים. כך למשל, תחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית מוסדר באמצעות תקנות סדר הדין האזרחי. תקנות אלה שונו בשנת 2018. מכיוון שהליטיגטור מייצג את לקוחו בסכסוך המתנהל או יכול ויתנהל בבית המשפט, עליו לדעת את התקנות על בורין שאחרת יכול וייגרם נזק ללקוח. בנוסף, תפקידו של עורך הדין הליטיגטור לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו של לקוחו.
לצורך כך, על הליטיגטור להיות חד מחשבה, חד אבחנה וחד לשון. עליו לדעת לשלוף במהירות את הטיעון המדויק והמנצח ברגע שבו הוא נדרש לכך, להבחין בחושיו מתי טיעוניו משפיעים על בית המשפט ומשכנעים אותו ומתי עליו להפסיק ולטעון אותם. על עורך הדין הליטיגטור לדעת לחקור עדים. לדעת אילו שאלות יש לשאול, מתי יש לשאול כל שאלה על מנת לקבל את התשובות הרצויות ולא פחות חשוב – לדעת מתי לא לשאול שאלות ואילו שאלות לא לשאול. שכן, לעיתים שאלה אחרת מיותרת עלולה לגרום לנזק ולפגוע בתיק. מעבר ליכולת ההופעה, השכנוע והטיעון, על עורך הדין הליטיגטור לדעת להתנסח אף בכתב בצורה שבה בית המשפט יבין במהירות את כוונותיו, לדעת ולעשות שימוש מושכל בפסקי דין שניתנו במקרים דומים ולהביאם לפתחו של בית המשפט וכן לדעת להתמודד עם טיעוני הצד שכנגד, לעיתים תוך זמן קצר ומבלי שיש לעורך הדין הליטיגטור זמן רב להתכונן לכך. עו"ד שירי כהן עוסקת בליטיגציה אזרחית ומסחרית משנת 2003, בעלת ניסיון רב שנים בתחום ותשמח לייעץ ולסייע לכם בכל הנדרש בתחום זה.
תביעות וסכסוכים במקרקעין
עשיית עיסקה במקרקעין כגון רכישת דירה, חתימה על הסכם שכירות או חתימה על הסכם תמ"א, הינה דבר משמח.
ואולם, מה קורה כשלאחר חתימת ההסכם לפתע מתגלים דברים שלא היו ידועים לכם קודם? למשל, שלדירה אין היתר בניה, או שיש בה ליקויי בניה קשים?
או שאינכם מקבלים את הדירה שרכשתם מהקבלן בזמן?
מה עושים כשמה שהובטח לכם בחוזה התמ"א אינו מתקיים? למשל במקרה שבו קיימת מחלוקת איזו דירה אתם אמורים לקבל במסגרת הסכם התמ"א עליו חתמתם?
ומה עושים במצב שבו אתם מחזיקים רק חלק מהבעלות במקרקעין יחד עם בעלים נוספים בה, אולם הבעלים במקרקעין אינם מסכימים ומסוכסכים בינם לבין עצמם בכל הנוגע למקרקעין. למשל, הם חלוקים באשר לשאלה מה יבנה על הקרקע, או לגבי השאלה אם כדאי למכור אותה או לא?
ואיך מתנהלים כשהסכם השכירות הסתיים אבל השוכר אינו מפנה את הדירה?
האם יש מה לעשות? בהחלט כן!
ואולם, בכל סכסוך או תביעה במקרקעין יכול ויחול דין שונה. אף התביעה שיש להגיש לבית המשפט יכול ותהיה שונה בין סכסוך לסכסוך וזאת הן מבחינת סוג התביעה והן מבחינת בית המשפט שאליו יש להגישה.
כך למשל, חוזה במקרקעין הינו חוזה לכל דבר וענין. לכן, הפרתו יכולה לגרור אחריה פיצויים מתחום דיני החוזים כגון ביטול ההסכם, השבה של כספים ששולמו או פיצוי בגין הנזק שגרמה ההפרה. לעיתים ניתן לדרוש אף פיצוי מוסכם שהינו פיצוי שסכומו קבוע מראש ומצוין בחוזה.
בכל הנוגע לסכסוכי בעלים במשותף במקרקעין, חוק המקרקעין, תשכ"ט – 1969, מתייחס לכך מפורשות וקובע למה זכאי כל שותף ושותף במקרקעין, מסדיר את נושא פירוק השיתוף בין השותפים במקרקעין ואף קובע כי כל שותף במקרקעין זכאי לדרוש את פירוק השיתוף בהם.
מאידך, ובכל הנוגע לאיחור במסירה של דירת קבלן, יש לפנות דווקא לחוק המכר (דירות) תשל"ג-1973.
בנסיבות בהן שוכר מסרב לפנות את הדירה למרות שחוזה השכירות הסתיים, חשוב לדעת כי בשנת 2018 ובמסגרת חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, קבע המחוקק כי ניתן להגיש תביעה לפינוי מושכר וזאת תתנהל בסדר דין מהיר, אשר כשמה כן היא - תביעה שניהולה הינו מהיר יותר בלא צורך בהגשת תביעה אזרחית רגילה לבית המשפט.
הנה כי כן, תביעות בתחום המקרקעין הינן רבות ומגוונות כאשר כל אחת מהן דורשת הבנה מדוקדקת הן של הדין החל, הן באשר לסוג התביעה, העילה הנכונה שיש לטעון במסגרתה וסדר הדין הנכון החל עליה.
להתייעצות נוספת בכל הנוגע לסכסוכים ותביעות במקרקעין מוזמנים לפנות למשרדנו.
תביעות ייצוגיות
מהי תובענה ייצוגית, מתי ומי יכול להגישה
מטרת התביעה הייצוגית היא לאפשר תביעה במצב שבו נגרמה עוולה או נזק קטן יחסית למספר רב של אנשים. בנסיבות כאלה, הגשת תביעה על ידי כל אחד מהאנשים בנפרד אינה כדאית בשל העלויות הגבוהות של ניהול תביעה אזרחית בבית המשפט. ולכן, על מנת שבכל זאת ניתן יהא לקבל פיצוי בגין אותם נזקים ואף למנוע את גרימתו של אותה העוולה או הנזק בעתיד לגורמים נוספים, נחקק חוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק התובענות הייצוגיות") המאפשר הגשת תביעה ייצוגית.
כדי שניתן יהא להגיש תביעה ייצוגית, על התובע הייצוגי להגיש קודם כל בקשה לאישור התביעה הייצוגית אליה יש לצרף את התביעה הייצוגית עצמה. ככל שהבקשה לאישור התביעה הייצוגית מתקבלת, אז ידון בית המשפט בתביעה הייצוגית עצמה.
לא בכל נושא אפשר להגיש תביעה יייצוגית. תביעות ייצוגיות מוגשות לרוב בתחום הגנת הצרכן, איכות הסביבה, ביטוח, ניירות ערך בנקאות ועוד.
כדי לדעת האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית בעילה מסוימת יש לבדוק את התוספת השניה לחוק התובענות הייצוגיות, בה מפורטים סוגי התביעות שבהן ניתן להגיש בקשה לאישור התביעה הייצוגית וכנגד מי. בנוסף, ישנם נושאים שנקבע בהוראות חוק מפורשות שניתן להגיש בהם תובענה ייצוגית.
מעבר לבדיקה זו, בטרם הגשת בקשה לאישור התביעה הייצוגית, יש לבדוק בפנקס התובענות הייצוגיות אם רשומה בו בקשה לאישור תביעה ייצוגית או תביעה ייצוגית, שהיא תלויה ועומדת, והשאלות המהותיות המתעוררות בה מבחינה עובדתית או משפטית, כולן או חלקן, זהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור התביעה הייצוגית או התביעה הייצוגית שאותה רוצים להגיש.
באם לאחר הבדיקה הנ"ל נמצא כי אכן רשומה בפנקס בקשה לאישור תביעה ייצוגית או תביעה ייצוגית כאמור, יש לשקול האם כדאי עדיין להגיש את הבקשה לאישור ואם כן, יש לציין בבקשה לאישור התביעה היצוגית המוגשת על ידינו את פרטיה של הבקשה או התביעה הייצוגית שאותרה בפנקס התובענות הייצוגיות כאמור.
לאחר שבדקנו האם ניתן להגיש תביעה ייצוגית יש לוודא כי התובע שמעוניין להיות תובע ייצוגי אכן רשאי להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית ואת התביעה הייצוגית עצמה וכן יש לבחון בשם מי הוא יכול להגיש זאת.
על פי סעיף 4 לחוק התובענות הייצוגיות, בקשה לאישור תביעה ייצוגית רשאי להגיש אדם שיש לו עילה בתביעה או בענין שניתן להגיש בו תביעה ייצוגית. עילה זו צריכה לעורר שאלה מהותית של עובדה או משפט המשותפת לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני האדם בשמם מגיש התובע הייצוגי את התביעה.
גם רשות ציבורית או ארגון יכולים להגיש תביעה ייצוגית בענין שניתן להגיש בו תביעה ייצוגית עפ"י סעיף 3(א) לחוק התובענות הייצוגיות, שהינו בתחום אחת מהמטרות הציבוריות שבהן עוסקת הרשות הציבורית. גם תביעה זו צריכה להיות מוגשת בשם קבוצת בני אדם שעילת התביעה מעוררת בנוגע אליהם שאלות מהותית של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים בקבוצה.
בנוסף, וכאשר מדובר בארגון קיים סייג נוסף והוא כי על אותו ארגון לשכנע את בית המשפט בנוסף לאמור לעיל, כי בנסיבות הענין קיים קושי להגיש את הבקשה בידי אדם בודד. סייג זה אינו חל על המועצה הישראלית לצרכנות שרשאית להגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית אף אם אין קושי להגיש את הבקשה בידי אדם.
לשאלות נוספות בכל הנוגע לבקשה לאישור התביעה הייצוגית והתביעה הייצוגית עצמה מוזמנים לפנות למשרדנו.
לשון הרע
מהי "לשון הרע" ואילו הגנות קיימות עפ"י החוק
סעיף 1 לחוק לשון הרע, תשכ"ה – 1965, קבע מהי לשון הרע.
ראשית – כדי שתתקיים לשון הרע ועוד לפני בחינת הדברים עצמם, יש לבחון האם התקיים רכיב "הפרסום".
כך למשל, כתיבה או אמירת דברים פוגעניים בפני האדם הנפגע עצמו אינה בגדר פרסום. לכן במצב כזה, גם אם יקבע כי הדברים שנאמרו הם דברים פוגעניים ביותר, עדיין לא מדובר "בלשון הרע".
מאידך, "פרסום" יכול שיעשה בצורות ואמצעים שונים ואין הוא מוגבל רק לפרסום בכתב או בעל פה אלא יכול להעשות גם באמצעות ציור, צליל או תנועה.
בנוסף, הפרסום יכול להעשות בפלטפורמות שונות כגון רשתות חברתיות כדוגמת פייסבוק, טוויטר, טיק טוק וכו', טלויזיה, רדיו, עיתון, הודעת טקסט, ווטס אפ ועוד.
יש לציין בהקשר זה כי כאשר הפרסום נעשה בכתב – מספיק להוכיח כי הפרסום יכול היה להגיע לפחות לאדם אחד נוסף מעבר לנפגע ואין צורך להוכיח כי הוא אכן הגיע אליו בפועל. מאידך, כאשר הפרסום נעשה שלא בכתב ומדובר בהליך אזרחי, יש צורך להוכיח כי הדברים הגיעו בפועל לפחות לאדם אחד נוסף מעבר לנפגע עצמו.
בהליך פלילי עולה הרף ויש להוכיח כי הפרסום הגיע לפחות לשני אנשים חוץ מהנפגע. זאת ללא קשר אם הפרסום נעשה בכתב או לא.
ככל ואכן התקיים "פרסום", ניתן יהיה לקבוע כי קיים לשון הרע בנסיבות בהן מתקיימת אחת מהחלופות הבאות:
1. כאשר הפרסום עלול להשפיל אדם יחיד או תאגיד בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצידם.
2. כאשר הפרסום עלול לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסות לו.
3. כאשר הפרסום עלול לפגוע באדם במשרתו, בין אם מדובר במשרה ציבורית או במשרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
4. או כאשר הפרסום עלול לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.
השלב השלישי – הוא בחינת ההגנות שמקנה החוק. קיומה של הגנה משמעותה כי גם אם יקבע שהיה לשון הרע, לא תוטל אחריות בגין לשון הרע הנ"ל.
ההגנה המוכרת ביותר הינה הגנת "אמת הפרסום" ובשמה המוכר יותר הגנת "אמת דיברתי". כדי שהגנה זו תחול יש להוכיח כי הדבר שפורסם היה אמת והיה בפרסום ענין ציבורי.
הגנה נוספת הינה הגנת "תום הלב" ולפיה הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת מהנסיבות המנויות בחוק כגון שהיחסים בינו לבין הנפגע הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות את אותו פרסום או שהפרסום נעשה לשם הגנה על ענין אישי כשר של הנאשם או הנתבע.
גם פרסום שהיה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או הקשר לענין ציבורי, או על אופיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם התגלו מאותה התנהגות, מהווה פרסום בתום לב ומקים הגנה עפ"י חוק לשון הרע.
אלו הן דוגמאות בלבד להגנות הרבות הקיימות במסגרת חוק לשון הרע.
לשאלות נוספות ולהתייעצות בענין זה מוזמנים לפנות למשרדנו.
אחריות מקצועיות
לבעלי מקצוע חופשיים רבים כגון עורכי דין, רואי חשבון, אדריכלים, סוכני ביטוח, מאמני חדר כושר ועוד, קיימת אחריות כלפי מקבלי השירות שניתן על ידי בעלי המקצוע הנ"ל.
מתי תהיה למקבל השירות עילת תביעה בגין אחריות מקצועית? כאשר בעל המקצוע התרשל או לא עשה פעולה שבעל מקצוע סביר כמותו היה עושה או בנסיבות בהן בעל המקצוע פעל בניגוד להסכם בין הצדדים (בין אם מדובר בחוזה מפורש ובין אם משתמע), ובשל כך נגרם למקבל השירות נזק - אזי ייתכן וקיימת עילת תביעה כנגד אותו בעל מקצוע אשר יחוב בפיצוי מקבל השירות בגין אחריותו המקצועית כלפיו.
יש לשים לב כי במידה והנזק תוקן, למשל במקרה שבו עורך דין לא פעל כפי שהיה אמור לפעול, אולם עורך הדין שבא בנעליו הצליח לתקן או למנוע את הנזק, אזי גם אם פעולותיו של עורך הדין הראשון לא היו תקינות, בהעדר נזק – לא תהיה כל עילת תביעה כנגדו.
לבחינת קיומה של עילת תביעה באחריות מקצועית ניתן לפנות למשרדנו המתמחה בתחום זה.
נוטריון, אפוסטיל ומה שביניהם
אישור נוטריוני הינו אישור שניתן ע"י עו"ד חבר לשכת עורכי הדין, בעל וותק של לפחות 10 שנים במקצוע ובעל רישיון נוטריון. לכן לא כל עו"ד יכול להיות נוטריון או לתת אישורים נוטריוניים.
ישנם סוגים שונים ורבים של אישורים נוטריוניים והם משמשים למטרות שונות.
כך למשל, בסמכותו של הנוטריון לאשר את נכונותו של מסמך, העתקו או תרגומו, לאמת חתימה על יפוי כח ומסמכים אחרים, לאשר צוואה הנערכת לפי סעיף 22 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, לאשר שפלוני נמצא בחיים, לקבל ולאשר תצהיר שניתן בשבועה או בדרך אחרת ועוד.
שכרו של הנוטריון קבוע בחוק ויכול להיות שונה בהתאם לסוג האישור, מקום מתן האישור (האם במשרדו של הנוטריון או לא), כמות החותמים על המסמך ועוד.
לעיתים על מנת להכיר בתוקפם של מסמכים במדינה אחרת מזו שהונפקו, לא די באישור נוטריוני ויש צורך אף ב"אפוסטיל".
במובחן מהאישור הנוטריוני, אפוסטיל הינה תעודה המיועדת למדינות החברות באמנת האג מיום 5.10.1961 לביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים. מכיוון שישראל חברה באמנה, ניתן לאמת אישור נוטריוני המיועד למדינה החברה באמנה בתעודת "אפוסטיל" וזאת בבתי המשפט בישראל.
עו"ד שירי כהן הינה נוטריון מוסמך.
למתן שירותי נוטריון וכן שירותי אפוסטיל במידת הצורך מוזמנים לפנות למשרדנו.